דיסקו
סגנון מוזיקלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דיסקו (באנגלית: Disco) הוא סגנון של מוזיקת דאנס בקצב גבוה שהתחיל בשנות ה-70 המוקדמות. הדיסקו התפתח מהפאנק ומוזיקת נשמה והיה פופולרי בכל העולם.
ערך ללא מקורות | |
ערך זה עוסק בסגנון מוזיקלי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דיסקו (פירושונים).
עובדות מהירות מקורות סגנוניים, מקורות תרבותיים ...
מקורות סגנוניים | פאנק, סלסה, נשמה, פופ, פילדלפיה סול, פסיכדליק סול |
---|---|
מקורות תרבותיים | תחילת שנות ה-70 |
כלים | גיטרה חשמלית, גיטרה בס, פסנתר, קלידים, סינתיסייזר ותופים |
פופולריות מיינסטרים | סגנון מקובל ונפוץ בכל העולם בערים הגדולות. הדיסקו זכה להצלחה מסחרית עצומה בשנות ה-70, דעך לאחר מכן וחזר להיות פופולרי בשנות ה-90 וה-2000 |
נגזרות | פוסט-דיסקו, גל חדש, סינת'-פופ, דאנס-פופ, יורופופ, פוסט-פאנק, האוס, היפ הופ, אסיד ג'אז |
תת-סוגות | |
יורודיסקו, איטלו דיסקו, Hi-NRG | |
סגירה
מקור השם דיסקו הוא המילה הצרפתית "דיסקוטק". דיסקוטק הוא מועדון לילה לריקודים בו הושמעה מוזיקה על ידי נגינת תקליטים.[1] מילה זו למועדון ריקודים נטבעה בשנת 1941 בשם המקום La Discothèque שנמצא ברחוב Rue de la Huchette שבפריז. המונח הצרפתי Discothèque שפרושו תקליטיה או אוסף תקליטים הוא שילוב המילים תקליט - Disque והמילה היוונית thêkê - ארגז או תיבה. בדומה למילה הצרפתית (לטינית) bibliothèque - ספרייה (מיוונית bibliothêkê).[2]