גטו בנדין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גטו בנדין היה גטו שהקימו הנאצים עבור יהודי פולין בעיירה בנדין שבדרום מערב פולין. הקמת הרובע היהודי בעיירה הוכרזה על ידי השלטונות הגרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי פולין, ביולי 1940. מעל 20,000 יהודים מקומיים מבנדין, יחד עם 10,000 יהודים נוספים שגורשו מיישובים שכנים, נאלצו להתקיים שם עד לחיסולו של הגטו. רוב היהודים הכשירים נאלצו לעבוד בעבודות כפייה במפעלים צבאיים גרמניים לפני שהועברו על ברכבות למחנה ההשמדה אושוויץ שבו נרצחו. הגירוש הגדול האחרון של אסירי הגטו בידי האס אס הגרמני - גברים, נשים וילדים, היה בין ה-1 ל-3 באוגוסט 1943, והיה בסימן התקוממות הגטו על ידי אנשי הארגון היהודי הלוחם.
גטו בנדין הוקם על ידי יחידה מינהלית אחת ביחד עם גטו סוסנוביץ ברובע שרודולה בסוסנוביץ,[1] מכיוון ששתי הערים הן חלק מאותו אזור מטרופולין באזור זגלמביה. היהודים משני הגטאות חלקו את החווה החקלאית "Farma" שהוקצתה לנוער הציוני על ידי היודנראט.[2] הפולני פרידריך קוצ'ינסקי, חבר בארגון שמלט נידון למוות בשל היותו אחראי ל-100,000 קורבנות יהודים.[3]