גורילת גדת הנהר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גורילת גדת הנהר (שם מדעי: Gorilla gorilla diehli) היא תת-מין של הגורילה המערבית (Gorilla gorilla). היא תויגה כמין חדש בשנת 1904 על ידי פאול מטצ'י (Paul Matschie), טקסונום יונקים גרמני שעבד במוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת הומבולדט בברלין, אך אוכלוסייתה לא נסקרה באופן שיטתי עד 1987[2]. גורילת גדת הנהר סווגה מחדש כתת-מין בשנת 2000[3].
גורילת גדת הנהר | |
---|---|
מצב שימור | |
סכנת הכחדה חמורה (CR) [1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | פרימטים |
תת־סדרה: | בעלי אף יבש |
משפחה: | הומינידיים |
שבט: | גורילניים |
סוג: | גורילה |
מין: | גורילה מערבית |
תת־מין: | גורילת גדת הנהר |
שם מדעי | |
Gorilla Gorilla diehli מטשי, 1904 | |
תחום תפוצה | |
גורילת גדת הנהר היא הגורילה המערבית והצפונית ביותר, ותפוצתה מוגבלת לגבעות המיוערות וההרים שבאזור גבול קמרון-ניגריה באזור מקורות נהר קרוס. אוכלוסייה זו מופרדת על ידי 300 ק"מ מהאוכלוסייה הקרובה ביותר של גורילת השפלה המערבית (Gorilla gorilla gorilla), ועל ידי כ-250 ק"מ מאוכלוסיית הגורילות של יער איבו בקמרון. הסקרים האחרונים מצביעים על כך שנותרו בין 200 ל-300 גורילות גדת הנהר בטבע. קבוצות של גורילות אלה מרכזים את פעילותם ב-11 אתרים בטווח של 12 אלף ק"מ רבוע, עם זאת סקרי השדה האחרונים מאשרים שישנה נוכחות גורילות בתפוצה רחבה יותר מחוץ לאתרים המוכרים שלהם בתחום זה. טענה זו נתמכת על ידי מחקר גנטי, שמצא ראיות לכך שרבים מהאתרים של גורילת גדת הנהר ממשיכים לשמור על קשר בין האתרים באמצעות פיזור אקראי של יחידים[4]. בשנת 2009 צולמה גורילת גדת הנהר בווידאו מקצועי על הר מיוער בקמרון[5].