ברכיתרפיה
שיטת טיפול קרינתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ברכיתרפיה (Brachytherapy; מקורה מהמילה היוונית βραχύς שמשמעותה - "מרחק קצר"[1]) היא סוג של רדיותרפיה, שבה מקור קרינה רדיואקטיבית אׇטוּם ממוקם בתוך או בסמוך לאזור בו דרוש הטיפול בגוף האדם (בדרך כלל גידול סרטני). השימוש בברכיתרפיה נפוץ כטיפול בגידולים סרטניים בצוואר הרחם, בערמונית, בשד, בושט ובעור, אך ניתן לטפל באמצעותה גם בגידולים המצויים באזורים אחרים בגוף.[2] שיטה זו הוכחה כיעילה מבחינת שיעור ההחלמה מסרטן לא פחות מאשר טיפול בקרינה חיצונית (EBRT) ומאשר ניתוח, ואף הציגה תוצאות טובות יותר כאשר שולבה איתם.[3] ניתן לבצע ברכיתרפיה לבדה, וניתן גם ליצור שילוב בין ברכיתרפיה לניתוח, או לטיפול בקרינה חיצונית או לכימותרפיה.
בניגוד לטיפול בקרינה חיצונית בו קרני רנטגן בעוצמה גבוהה (ולעיתים קרני גמא מאיזוטופ רדיואקטיבי דוגמת קובלט-60) מוקרנות ישירות לאתר הגידול הסרטני מחוץ לגוף, ברכיתרפיה מערבת הצבה מדויקת של מקורות קרינה קצרי טווח (איזוטופים רדיואקטיביים דוגמת יוד-125 או צסיום-131) ישירות באתר הגידול הסרטני בתוך הגוף. מקורות קרינה רדיואקטיבית אלו סגורים בתוך קפסולות או צינורות מגנים (שאינם רדיואקטיביים), ומאפשרים לקרינה המייננת לפגוע בתאי הסרטן בלבד ולא ברקמות הבריאות הסמוכות וכן מונעים מאיזוטופים רדיואקטיביים טעונים לנוע לתוך זרם הדם. את הקפסולות המגנות ניתן להוציא מיד בתום הטיפול, או להשאירן בתוך הגוף לתקופה קצובה כאשר מדובר טיפול מתמשך. המאפיין המרכזי של הברכיתרפיה הוא שהקרינה הרדיואקטיבית משפיעה רק על שטח מצומצם מסביב למקור הקרינה, ולכן החשיפה של רקמות בריאות סמוכות לקרינה היא מצומצמת. נוסף על כך, גם כאשר המטופל זז או כאשר מתרחשת תזוזה של הגידול - עדיין מקורות הקרינה נותרים במקומם היחסי לגידול הסרטני ולא משפיעים על רקמות אחרות. דבר זה הוא יתרון משמעותי לעומת טיפול בקרינה חיצונית.[2]