ארמון הסובייטים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ארמון הסובייטים (ברוסית: Дворец Советов, דבורטס סובטוב) היה מיזם לבניית מרכז כנסים פוליטי במוסקבה במקום בו עמדה קתדרלת ישו המושיע המקורית, שנהרסה בשנת 1931 לטובת הקמתו. תפקידו העיקרי של הארמון היה לאכלס מפגשים של הסובייט העליון, באמצעות הקמת אולם גדול בקוטר 130 מטרים ובגובה 100 מטרים, המכיל יותר מ-20,000 מקומות. אילו נבנה, הארמון בגובה 416 מטרים היה הופך למבנה הגבוה בעולם, עם נפח פנימי העולה על הנפחים המשולבים של ששת גורדי השחקים האמריקאים הגבוהים ביותר באותה תקופה.[5]
העיצוב השלם משנת 1937 על בול דואר. מפרטי אפיון מוקדמים דרשו שהארמון ישמש כשער ניצחון כביר להמוני המפגינים הצועדים בזירת האולם הגדול. עד 1937 דרישה זו בוטלה. | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מבנה שלא הושלם |
שימוש | הסובייט העליון |
כתובת | הקרמלין |
מיקום | מוסקבה |
מדינה | רוסיה, מוסקבה |
בעלים | הסובייט העליון |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1937 – 1941[1][2] (מעולם לא הושלם) |
תאריך פתיחה רשמי | פברואר 1931 |
תאריך פירוק | שנות ה־40 של המאה ה־20 |
אדריכל | בוריס יופן, ולדימיר שצ'וקו וולדימיר גלפרייך |
מידות | |
גובה | 416 מטרים (לפי גרסת 1937)[3][4] מטר |
קומות | 100 |
קואורדינטות | 55°44′40″N 37°36′20″E |
בוריס יופן, אדריכל יהודי-סובייטי, זכה בסדרה של ארבע תחרויות אדריכלות שנערכו בשנים 1931–1933 וסימנו את תחילתה של תפנית חדה באדריכלות הסובייטית מהמודרניזם של שנות ה-20 להיסטוריציזם (אנ')(גר') המונומנטלי של האדריכלות הסטליניסטית. הפרטים שמאחורי האירועים הללו והמניעים שלהם נותרו בגדר השערות ודיונים. מחקרים אחרונים תומכים בהשערה שיופן היה האדריכל הנבחר מההתחלה ותמרן את התחרויות לטובתו.
העיצוב הראשוני של בוריס יופן, ולדימיר שצ'וקו (אנ') וולדימיר גלפרייך (אנ') נוצר בשנים 1933–1934 וקיבל את צורתו הסופית ב-1937. קבוצת גלילים אנכיים ומצולעים כשבראשם ניצב פסל בגובה 100 מטרים בדמותו של ולדימיר לנין, הממזגים השפעות בסגנונות האר דקו והנאו-קלאסיציזם עם טכנולוגיית גורדי שחקים אמריקאית עדכנית. עבודות הבנייה באתר החלו ב-1933. ובניית היסודות הושלמה בינואר 1939. הפלישה הגרמנית ביוני 1941 הביאה להפסקת הפרויקט. מהנדסים ועובדים הופנו לפרויקטים ביטחוניים או גויסו לצבא. הפלדה המבנית שבוצעה בפרויקט עד אותה עת פורקה ב-1942 לצורך ביצורים וגשרים כחלק מהמאמץ המלחמתי.
לאחר מלחמת העולם השנייה, יוסיף סטלין איבד עניין בהקמת הארמון. יופן הכין מספר עיצובים מוקטנים אך לא הצליח להחיות מחדש את הפרויקט. ארמון הסובייטים האלטרנטיבי בגבעת הדרור, שהוצע לאחר מותו של סטלין, לא המשיך מעבר לשלב התחרות האדריכלית.
בשנת 1935 הוקמה תחנת רכבת תחתית בסמוך שנקראה "תחנת ארמון הסובייטים". בשנת 1957, שונה שמה לקרוֹפוֹטקינסְקָיַה. בשנת 1958, יסודותיו הומרו לתמיכת בריכת מוסקבה, בריכת השחייה הפתוחה הגדולה בעולם.
בין השנים 1995–2000 נבנתה מחדש קתדרלת ישו המושיע.[6]