אקלמפסיה (נשים)
התקפים בתחילת רעלת הריון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אקלמפסיה (באנגלית: Eclampsia) היא תחילתם של התקפים (עוויתות) אצל נשים עם רעלת הריון.[1] רעלת הריון היא הפרעה בהיריון שמתאפיינת ביתר לחץ דם וכמויות גדולות של חלבון בשתן או הפרעה בתפקוד איברים אחרים.[2][3][4] תחילתה עשויה להיות לפני, במהלך או לאחר הלידה.[5] לרוב, התופעה מתרחשת במהלך המחצית השנייה של ההריון.[5] ההתקפים הם מסוג פרכוס טוני-קלוני ונמשכים בדרך כלל כדקה.[5] לאחר ההתקף יש לרוב תקופה של בלבול או תרדמת.[5] סיבוכים כוללים דלקת ריאות בשאיפה, דימום מוחי, אי ספיקת כליות, בצקת ריאות, תסמונת HELLP, קרישה, היפרדות שליה ודום לב.[5] רעלת הריון ואקלמפסיה הן חלק מקבוצה גדולה יותר של מצבים הידועים כמחלת יתר לחץ דם בהיריון.[3][5]
תחום | מיילדות |
---|---|
שכיחות | 1.4% מהלידות |
סיבות | פרכוס אפילפטי לחץ דם גבוהה |
גורמי סיכון | רעלת הריון |
טיפול | מגנזיום גופרתי לידת חירום |
מניעה | אספירין, תוספי סידן |
סיבוכים | דלקת ריאות תשניקית, דימום מוחי, אי ספיקת כליות, דום לב |
פרוגנוזה | 1% סיכון למוות |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/230802 |
DiseasesDB | 8515 |
MeSH | D004461 |
MedlinePlus | 000624 000077 |
OMIM | 607948 |
סיווגים | |
ICD-10 | A15–A19 |
ICD-11 | JA25 |
ההמלצות למניעה כוללות מתן אספירין לנשים בסיכון גבוה, תוספי סידן באזורים בהם צריכת הסידן נמוכה וטיפול ביתר-לחץ-דם קודם באמצעות תרופות.[5] גם פעילות גופנית במהלך ההריון עשויה להועיל.[5] שימוש במגנזיום גופרתי תוך-ורידי או תוך-שרירי ישפר את התוצאות במקרי אקלמפסיה, והוא בדרך כלל בטוח.[6][7] זה נכון גם בעולם המפותח וגם בעולם המתפתח.[6] בנוסף לכך ייתכן צורך לסיוע בנשימה.[1] טיפולים אחרים עשויים לכלול תרופות ללחץ דם, כמו הידראלזין, או גלישה ללידת חירום של התינוק בנרתיק או בניתוח קיסרי.[5]
על פי הערכות, רעלת הריון מופיעה ב-5% מהלידות, ואקלמפסיה מופיעה ב-1.4% מהלידות.[8] בעולם המפותח השיעורים עומדים על כ-1 מכל 2,000 לידות, הודות לטיפול רפואי משופר.[9] הפרעת יתר לחץ דם בהריון היא אחד מגורמי המוות השכיחים ביותר בהריון.[10] הם הביאו ל-46,900 מקרי מוות בשנת 2015.[11] כאחוז אחד מהנשים עם אקלמפסיה נפטרות מהמחלה.[9]
מקור המילה "אקלמפסיה" הוא המונח היווני להתרחשות, או הברקה פתאומית.[12] התיאור הראשון הידוע שלה היה על אצל היפוקרטס, במאה ה-5 לפני הספירה.[12]