אנרכיזם בסין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האנרכיזם בסין (בסינית מסורתית: 中國無政府主義) היה גורם אינטלקטואלי מרכזי, בתנועות הרפורמיות והמהפכניות בתחילת המאה העשרים. בשנים שקדמו לה, ואחרי הפלת שושלת צ'ינג, אנרכיסטים סינים עמדו על כך שמהפכה אמיתית אינה יכולה להיות פוליטית - היינו שבה ממשלה אחת תוחלף באחרת. מהפכה אמיתית צריכה לשנות את התרבות המסורתית, וליצור פרקטיקות חברתיות חדשות, בעיקר בתחום המשפחה. "אנרכיזם" תורגם לסינית פשוטו כמשמעו, "הדוקטרינה של שום ממשלה".
סטודנטים סיניים ביפן ובצרפת חיפשו בהתמדה תורות אנרכיסטיות כדי להבין תחילה את ארץ מולדתם ואז לשנות אותה. הקבוצות הללו הסתמכו על החינוך ככלי ליצירת תרבות שבה לא יהיה צורך בממשלה חזקה, משום שגברים ונשים יהיו אנושיים ביחסים ביניהם במשפחה ובחברה. הקבוצות בפריז ובטוקיו פרסמו כתבי עת ותרגומים שנקראו גם בסין והקבוצה של פאריס ארגנה את תוכנית ללימודים/עבודה כדי להביא סטודנטים סיניים לצרפת. בסוף המאה ה -19 ובתחילת המאה ה -20 לתנועות ניהיליסטיות ולקומוניזם אנרכיסטי ברוסיה היו השפעה גדולה. השימוש בהתנקשות ככלי לגיטימי לפעילות פוליטית יצר שרשרת התנקשויות בסין, בדומה לפיגועים התאבדותיים של קבוצות אנטי-צאריות רוסיות. אולם בשנות העשרים של המאה העשרים, המפלגה הלאומנית הסינית והמפלגה הקומוניסטית הסינית הציעו כוח ארגוני ושינויים פוליטיים שרוקנו את התמיכה מאנרכיסטים.[1]