אנטוניו טאבוקי
סופר איטלקי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנטוניו טאבוקי (באיטלקית: Antonio Tabucchi; (24 בספטמבר 1943 – 25 במרץ 2012) סופר ואיש אקדמיה איטלקי, לימד פורטוגזית וספרות פורטוגזית באוניברסיטת סיינה באיטליה.
לידה |
24 בספטמבר 1943 פיזה, איטליה |
---|---|
פטירה |
25 במרץ 2012 (בגיל 68) ליסבון, פורטוגל |
מדינה | איטליה, פורטוגל, ממלכת איטליה |
מקום לימודים | סורבון, אוניברסיטת פיזה, סקואולה נורמלה סופריורה בפיזה |
שפות היצירה | איטלקית, פורטוגזית |
יצירות בולטות | Pereira Maintains, Indian Nocturne |
תקופת הפעילות | 1975 – 25 במרץ 2012 (כ־37 שנים) |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
טאבוקי היה מומחה לכתבי פרננדו פסואה, תרגם וביקר אותם ושאב מהם את מושגי הגעגוע, הבידיון וההטרונים. טאבוקי נחשף לעבודתו של פסואה בשנות ה-60 בעת שהותו בסורבון. הוא הוקסם ממנה עד כדי כך שעם שובו לאיטליה למד פורטוגזית כדי להיטיב להבין את המשורר, והתאהב בשפה ובתרבות הפורטוגזית. יחד עם אשתו הפורטוגזית, מריה ג'וזה דה לנקסטר, תרגם רבות מעבודותיו של פסואה לאיטלקית וכתב ספר מאמרים וקומדיה על אודות המחבר.
טאבוקי נהג לבלות בכל שנה שישה חודשים בליסבון עם אשתו, ילידת העיר ושני ילדיהם. בשאר השנה שהה בכפר ילדותו ווקיאנו בטוסקנה, ולימד ספרות פורטוגזית באוניברסיטת סיינה. טאבוקי ראה עצמו כסופר רק במובן האונטולוגי מכיוון שמנקודת המבט האקזיסטנציאלית הוא היה מעדיף לראות עצמו כפרופסור, מרצה באוניברסיטה. ספרות בעיניו אינה מקצוע אלא "תערובת של תשוקות, חלומות ודמיון"[1].
כתיבתו שנונה, פוליטית, ביקורתית ואף חתרנית, אנטי פשיסטית, מזדהה עם המדוכאים ותומכת בזכויות האזרח ובחופש הביטוי.
טאבוקי עקב בכאב אחר הידרדרותה הפוליטית והחברתית של איטליה בראשות סילביו ברלוסקוני ובשנת 2004 יצא לגמלאות מאוניברסיטת סיינה, עזב את איטליה ועבר לחיות בליסבון.
ספריו זיכו אותו בפרסים רבים. ספריו ומאמריו תורגמו ב-18 מדינות, ביניהן ישראל.