אינטראקציית אדם-מחשב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אינטראקציית אדם-מחשב (באנגלית: Human–computer interaction) - היא מחקר בתכנון ושימוש בטכנולוגיות מחשב, אשר מתמקד בממשקים בין אנשים (משתמשים) למחשבים. חוקרי אינטראקציית אדם-מחשב מתבוננים בדרכים שבהן בני אדם מקיימים אינטראקציה עם מחשבים ומתכננים ומעצבים טכנולוגיות שמאפשרות לבני אדם לקיים אינטראקציה עם מחשבים בדרכים חדשות. מכשיר המאפשר אינטראקציה בין אדם למחשב מכונה "ממשק אדם-מחשב".
כתחום מחקר, אינטראקציית אדם-מחשב ממוקמת בצומת של מדעי המחשב, מדעי ההתנהגות, עיצוב, לימודי מדיה ועוד מספר תחומי לימוד. המונח זכה לפופולריות משנת 1983, עם פרסום הספר The Psychology of Human-Computer Interaction[1]. השימוש הראשון הידוע במונח היה בשנת 1975 על ידי קרלייל[2]. המונח נועד לשדר שבניגוד לכלים אחרים בעלי שימושים ספציפיים ומוגבלים, למחשבים יש שימושים רבים אשר לרוב כוללים דיאלוג פתוח בין המשתמש למחשב. הרעיון של דיאלוג מדמה אינטראקציה בין אדם למחשב לאינטראקציה בין אדם לאדם, אנלוגיה חיונית לשיקולים תאורטיים בתחום זה[3][4].