אופנה נאו-קלאסית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנאו-קלאסיציזם באופנה היה רווח בין השנים 1795–1820 במערב אירופה. הוא היווה את אחד הביטויים לזרם הנאו-קלאסי שרווח באירופה המערבית במאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 והפך נפוץ לאחר המהפכה הצרפתית (1789). המהפכנים בצרפת חיפשו ביטוי לרעיונות כחופש, אחווה ואף פטריוטיזם, וראו כמודל לחיקוי את הרפובליקות העתיקות של יוון ורומא שייצגו בעיניהם את הערכים הללו. זרז לכך היה גילוי הריסות פומפיי בשנת 1748 בה נמצאו באופן שלם כמעט פסלים בלבוש מהתקופה הקלאסית, שצבעם היה לבן עקב השיש מהן נחצבו.
לפני המהפכה הצרפתית, שימש סגנון הלבוש הנאו-קלאסי ציירים אשר הלבישו בו את הדוגמניות שלהן בפורטרטים של דמויות מן המיתולוגיה היוונית והרומית. הלבוש שימש גם למאורעות חגיגיים כנשפי מסיכות, ואולי גם כלבוש נוח לבית.
סגנון הלבוש הנאו-קלאסי החל לדעוך כבר ב-1804 עם היחלשותם של הכוחות המהפכניים. תרמה לכך גם הפיכתו של נפוליאון לקיסר צרפת, אשר דיכא את הסחר בבדים רכים שמהם תפרו שמלות נאו-קלאסיות ועודד סחר של משי, ששימש לאופנה הישנה יותר.