אומניבוס
קרון נוסעים נגרר על ידי סוסים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוטובוס סוסים או אומניבוס רתום לסוסים היה רכב גדול, סגור ובנוי על קפיצים (מתלים), ששימש להובלת נוסעים לפני כניסת כלי הרכב המנועיים. הוא שימש בעיקר בסוף המאה ה-19 הן בארצות הברית והן באירופה, והיה אחד מאמצעי התחבורה הנפוצים ביותר בערים. הסידור האופייני היה, שני ספסלי עץ לאורך צידי קרון הנוסעים כמקום ישיבה לנוסעים שישבו זה מול זה. הנהג ישב על ספסל נפרד שפנה קדימה, בדרך כלל במיקום מוגבה מחוץ לתא קרון הנוסעים הסגור. בעידן העיקרי של האוטובוסים האלה שנגררו על ידי סוסים, רבים מהם היו אוטובוסים דו- קומתיים. בסיפון העליון הלא מקורה, היו הספסלים האורכיים מסודרים גב אל גב.
באופן דומה, אם כי בממדים קטנים יותר, כלי רכב כאלה היו מוחזקים לעיתים קרובות בבתי כפר (על ידי כמה בתי מלון וחברות רכבת), כדי להעביר משרתים ומטען אל תחנת הרכבת וממנה. כלי רכב אלה היו פופולריים במיוחד בסביבות 1870–1900, ונודעו כ'אומניבוסים פרטיים' או 'אוטובוסי תחנות'; נהוגים על יד עגלון, הם יכלו להסיע בדרך כלל ארבעה עד שישה נוסעים בפנים, עם מקום למטען (ולפעמים מקומות ישיבה נוספים) על הגג.[1]
קרון פתוח קטן עם או בלי חלק עליון, אך עם סידור מושבים דומה לאמניבוסים רתומים לסוסים, נקראה קרונית (Wagonette).