אדריכלות באיחוד האמירויות הערביות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האדריכלות באיחוד האמירויות הערביות עברה שינוי דרמטי בעשורים האחרונים. עקב גילויי הנפט במדינה, אופיה הכלכלי השתנה מפעילות של כפרי דייגים למרכז עסקי עולמי הידוע בחדשנות ובדינמיות.[1] בין שנות ה-60 ל-1970, הארכיטקטורה באיחוד האמירויות הערביות הייתה ברובה מסורתית , עם סמטאות צרות ובתי מגדלי רוח שעדיין בשימוש,[2] האדריכלות שיקפה מורשת בדואית מקומית ומסורתית והושפעה מאלמנטים של תרבות מזרח תיכונית אסלאמית, ערבית ופרסית.[3]
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
בתחילת שנות ה-70, השיח' ראשד בן סעיד אאל מכתום, שליט דובאי, שכר את האדריכל הבריטי ג'ון אר האריס כדי ליצור את הארכיטקטורה המודרניסטית המסוגננת שבגינה ידועות הערים הגדולות של איחוד האמירויות היום כגון אבו דאבי ודובאי. השימוש בקירות מזכוכית חשופה ייצגה את תחילתו של השינוי והיה לה שימוש נרחב בעיצוב החזית של כמעט כל בניין מסחרי ומגדל במפרץ הפרסי ובאיחוד האמירויות בפרט.[4] באזורים פחות מסחריים, האדריכלות האמירותית ממשיכה לשקף במידה רבה את המנהגים ואורחות החיים המסורתיים של הילידים והבדואים, ונושאת אופי מזרח תיכוני אסלאמיסטי וערבי. נעשה בה שימוש בחומרי בניין פשוטים, בניגוד לבניה של דובאי ואבו דאבי כיום.