אדוארד פון הרטמן
פילוסוף גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרל רוברט אדוארד פון הרטמן (בגרמנית: Karl Robert Eduard von Hartmann; 23 בפברואר 1842 – 5 ביוני 1906) היה פילוסוף גרמני. נחשב לאחד מהוגי "הפסימיות הפוסט-שופנהאוארית" לצד פיליפ מיינלנדר ויוליוס באהנסן, לאחד המפתחים של פסיכולוגיית המעמקים, ולאחת הדמויות הבולטות ב"מחלוקת הפסימיזם".
ערך מחפש מקורות | |
קרל רוברט אדוארד פון הרטמן | |
לידה |
23 בפברואר 1842 ברלין, ממלכת פרוסיה |
---|---|
פטירה |
5 ביוני 1906 (בגיל 64) ברלין, הקיסרות הגרמנית |
מקום קבורה | Columbiadamm Cemetery |
מקום לימודים | אוניברסיטת רוסטוק |
זרם | פסימיזם, פנתאיזם |
תחומי עניין | פילוסופיה, פסימיות, פסיכולוגיה, לא-מודע |
עיסוק | פילוסוף, סופר |
הושפע מ | הגל, שופנהאואר, סטירנר, באהנסן |
השפיע על | באהנסן, שטיינר, פרויד, יונג, סורל, צייטלין, מרקוס |
מדינה | ממלכת פרוסיה |
בן או בת זוג | |
את תהילתו הפילוסופית ביסס כבר בחיבורו הראשון, "הפילוסופיה של הלא-מודע" (1869). הצלחה זו נשענה, בין השאר, על המאפיינים הבאים של חיבור זה: מקוריות הכותרת שלו, גיוון הנושאים הנידונים (פון-הרטמן הצהיר כי הגיע למסקנותיו הספקולטיביות באמצעות מתודת האינדוקציה, והירבה בדוגמאות ממחישות), הפסימיזם האופנתי שבו חדור הספר, וסגנון כתיבה תמציתי ברור וחד. על משנת 'הרצון העיוור' של ארתור שופנהאואר כיסוד המניע את החיים, הוסיף הרטמן את האפיון של 'תת מודע' באומרו שתמיד הרצון עיוור עד כדי כך שאין הוא מודע אל נכון אל מה בדיוק הוא מכוון את צעדיו, ודחפים מעורפלים יותר הם המניעים את הכל. מושג ה'לא-מודע', שבו מתאר פון הרטמן את העיקרון המטפיזי העליון שלו, איננו כה פרדוקסלי כפי שהוא נשמע בתחילה, אלא זהו מונח חדש ומסתורי בו הוא מתכוון אל ה'מוחלט' הידוע מן המטפיזיקה הגרמנית. ה'תת-מודע' מופיע כמיזוג ושילוב המטפיזיקה של הגל עם זו של ארתור שופנהאואר. התת-מודע הוא בעת ובעונה אחת גם רצון וגם שכל (או רוח) וזהו הבסיס המוחלט לכל המצוי.